פסק-דין בתיק ת"צ 10281-11-12

1.         ביום 6.11.12 הגישו התובעים לבית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים תביעה לסגירת תיקי הוצל"פ/פש"ר הפתוחים כנגד חייבים שונים בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון ב- ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ. פקיד שומה ת"א 4, לאחר שחלפו 8 שנים מיום פתיחת/היווצרות החוב נשוא תיקי הוצל"פ/פש"ר אלה או כאשר נפתח תיק הוצל"פ בחוסר סמכות עניינית, והשבת כספים שנגבו מחייבים בנסיבות כאמור לידי החייבים.

            בנימוקי התביעה נטען, כי תובע 1 הנו נכה בשיעור 100%, חייב ביותר מ- 13 תיקי הוצל"פ הפתוחים כבר מעל 8 שנים והחל בהליכי פש"ר; תובע 2 היה בהליכי פש"ר.

            שמותיהם של הנתבעים 1 עד 8 מלמדים עליהם. נתבעים 9 עד 18 פועלים בהליכי הוצל"פ/פש"ר כנגד התובעים, לאחר שמרשם "מחל על חוב", כך על פי הנטען בסעיף ח'(2) לכתב התביעה. לטענת התובעים, פעילות זו של המשך הליכי הוצל"פ/פש"ר לאחר "מחילת החוב", הוגדרה על ידי בית המשפט העליון כ"גנב ברשות החוק".

            התובעים מוסיפים וטוענים, כי קיימים עורכי דין אחרים, שאינם מוכרים לתובעים, אשר גם הם מחזיקים או פועלים בתיקי הוצל"פ/פש"ר שלא כדין ודינם כדין עורכי הדין הנתבעים בתובענה זו, לכן דינה של תביעה זו שתידון כתביעה ייצוגית להרתעת עורכי הדין ככלל ועורכי הדין הנתבעים בפרט.

2.         ביום 9.12.12 הוגש כתב הגנה מטעם נתבע 12, בגדרו נטען, כי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס - 2000 (להלן: " חוק בתי המשפט לענינים מינהליים") אינו מאפשר הגשת תביעה נגדו בתור עו"ד פרטי וכי התביעה אינה נתמכת בתצהיר ובשל כך יש להורות על מחיקתה על הסף. עוד נטען, כי התביעה אינה מקיימת את הדרישות המקדמיות המאפשרות אישורה כתובענה ייצוגית על פי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן: " החוק"). נתבע 12 מוסיף וטוען, כי גם אם מדובר בתביעה אזרחית רגילה, אין מנוס ממחיקתה על הסף מאחר והתובעים אינם טורחים לפרט באיזה אופן פועל נתבע 12 נגד התובעים ו/או מי מהם, במסגרת איזה תיק הוצאה לפועל או פש"ר ומה הבסיס העובדתי לטענה בדבר מחילה על החוב, טענות הנטענות בעלמא ואינן יכולות להקים עילת תביעה; מדובר בטענות כלליות, סתמיות, חסרות פרוט ראוי, ומשכך מבקש נתבע 12 להורות על מחיקת התביעה על הסף או לחלופין לחייב את התובעים בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבעים במידה והתביעה תידחה.

3.         ביום 25.12.12 הוגשה "תגובה מטעם תובע 1 לכתב ההגנה שהגיש נתבע 12", בגדרה ציין תובע 1 את מספר תיק ההוצאה לפועל המנוהל נגדו על ידי עו"ד נזיה חלבי, שמייצג את הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, סניף עפולה, אותו היה צריך לסגור עוד בשנת 1999 לאחר ששילמו ארבעת הערבים את החוב לבנק; באשר למחילה על החוב נטען, כי ההוכחה מוטלת על הזוכה ונתבע 12 לא עמד בנטל זה.

            באשר לטענה בדבר העדר תצהיר - טוען תובע 1, כי כתב התביעה מסתמך על פסק דינו של בית המשפט העליון, שמחייב כל בית משפט לפי הוראות סעיף 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה.

4.         ביום 20.12.12 הוגש כתב הגנה מטעם נתבע 4, שביקש לדחות את התביעה נגדו על הסף בהעדר סמכות עניינית; לטענתו, לבית הדין לעבודה הסמכות הייחודית לדון בעניינים שבין התובעים לבין הנתבע 4; לחלופין נטען, כי כתב התביעה אינו מגלה כל עילה נגד נתבע 4. עוד נטען, כי טענתם של התובעים, כי נתבע 4 אינו מפרסם את ההטבות להם זכאים התובעים הנה טענה בעלמא, סתמית וכללית, אשר אין בה דבר ואשר אינה מגלה עילת תביעה נגד נתבע 4. נתבע 4 טוען, כי מדובר בתובענה טורדנית וקנטרנית וכי התובעים הנם תובעים סדרתיים, להם עשרות תביעות כנגד נתבע 4, אשר רובן מתנהלות בבית הדין האזורי לעבודה וגם מטעם זה יש להורות על מחיקת התביעה דנן. נתבע 4 הפנה לת"צ 30501-04-12, אשר הוגשה בתחילה לבית משפט זה והועברה לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענת נתבע 4, מדובר בשתי תובענות דומות ולכן לטענתו מדובר בתביעה טורדנית.

5.         ביום 1.1.13 הוגש "כתב הגנה לשם הזהירות מטעם נתבעת מס' 8 - והודעה" לפיה, מדובר בתביעה נעדרת כל עילה אשר לא הייתה ראויה להיות מוגשת כלל, לא כל שכן, כתביעה ייצוגית. עוד נטען, כי "טוב יעשה בית המשפט הנכבד אם יסלקה על הסף אף ללא תגובות, כפי שעשה בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר תובענה זהה לזו הוגשה על ידי התובע בתיק דנן".

6.         ביום 6.3.13 הוגש "כתב הגנה מטעם הנתבע 11 ו- 14, בקשה על פי תקנה 519 תקסד"א להורות לתובעים להפקיד בקופת בית המשפט ערבון כספי מתאים להבטחת הוצאות הנתבע 11 ו- 14 - עו"ד אבירם יעקב במידה והתביעה תידחה". בנימוקי כתב ההגנה נטען, כי לתביעה אין כל בסיס ויש לדחותה על הסף מאחר וסעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לענינים מינהליים אינו מאפשר הגשת תביעה נגד נתבע שהנו עורך דין פרטי ומאחר והתביעה איננה נתמכת בתצהיר; עוד נטען, כי מוכחשת הטענה שמרשו של נתבע 11 ו- 14 מחל על החוב. בהמשך נטען, כי התביעה אינה מקיימת את הדרישות המקדמיות המאפשרות אישור התביעה כתובענה ייצוגית. בסעיף 11 לכתב ההגנה נטען "כי מי שהוא הגנב הינו מר הרמן אברהם אשר גנב סחורתם של האחים טסה, כלומר קיבל מהם סחורה ולא שילם עבורה והוא מתחמק מתשלום החוב מאז תחילת שנות השמונים ולא עוזרות כל הפעולות וההליכים שבוצעו במסגרת תיקי ההוצל"פ ורצ"ב צילום דפי אירועים של שני תיקי ההוצל"פ ...".

            הנתבע 11 ו- 14 מוסיף וטוען, כי גם אם המדובר בתביעה אזרחית רגילה אין מנוס ממחיקתה על הסף בשל העדר פירוט בעניין האופן שבו פועל נתבע 11 ו- 14 נגד התובעים, כך שטענות התובעים הנן טענות בעלמא שאינן יכולות להקים עילת תביעה. בנוסף טוען הנתבע 11 ו- 14, לדחיית התביעה נגדו בהיותו שלוח של האחים טסה ויש לתבוע את השולח בלבד ולא אותו כשלוח.

7.         נתבע מס' 17 הגיש "בקשה לשחרור מהופעה", שבה ציין, שהוא לא קיבל לידיו כל בקשה או תביעה שהוגשו בבית משפט זה, אינו יודע על מה מדובר ומבקש לשחררו מהופעה לדיון.

8.         הנתבעים 5, 6 ו- 7 הגישו הודעה לבית המשפט בה ציינו, כי ביום 17.4.13 נודע להם באקראי על התביעה דנן (אחת מיני רבות שהגיש מר הרמן). הנתבעים הנ"ל ציינו שלא קיבלו לידיהם כתב תביעה ולכן לא הגישו כתב הגנה ולא נערכו לדיון בהתאם. הם הבהירו, כי "התובעים ובמיוחד התובע אברהם הרמן מרבה (לשון המעטה) בהגשת כתבי תביעה לבית הדין ולבתי המשפט, ולתובעים (צריך להיות "לנתבעים" - ש.א.) ידוע לפחות על שלוש תביעות שהוגשו כנגדם על ידי התובע המלומד, בבית הדין בנצרת שלא את כולם טרח תובע נכבד זה להמציא כדין ו/או בכלל למבקשים כאן".

9.         ביום 6.11.12 הגישו התובעים בקשה "להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית ובתובע 1 כתובע ייצוגי" (בקשה מס' 1). בנימוקי הבקשה חזרו התובעים על הטענות שנטענו בכתב תביעתם. עוד נטען, כי המבקשים/התובעים תבעו בתובענה את כל הגופים המוכרים להם כבעלי עניין בתובענה וכי למיטב ידיעתם כיום פתוחים בלשכות ההוצל"פ/הפש"ר כמיליון תיקים אולם התובענה אינה מכוונת כנגד כולם אלא רק בנסיבות דלהלן:

א.         שחלפו 8 שנים מעת היווצרות החוב והזוכה בתיקי ההוצל"פ/פשר הזדכה בפני הרשויות על החוב כ"חוב אבוד";

ב.         כנגד תיקי הוצל"פ שהחוב הפסוק בהם נפסק בחוסר סמכות עניינית;

ג.          כנגד גוף משפטי שלא הוסמך בחוק לפעול בהליכי הוצל"פ;

ד.         בעניינם של חייבים שהזוכה בעניינם פסק מלפעול מכל טעם שהוא, ועורך הדין ממשיך בגביית החוב, תוך ניצול מעמדו לרעה."

10.        ביום 17.2.13 הוגשה תגובת המשיב 16 לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, שבגדרה ביקש משיב 16 לדחות בקשות המבקשים לאשר התובענה כתובענה ייצוגית תוך חיובם בהוצאות משפט. בנימוקי הבקשה הודגש, כי התובענה אינה מסוג התובענות המפורטות בתוספת השנייה ושניתן להגיש בגינן תובענה ייצוגית; בקשת המבקשים אינה מפרטת את השאלות המהותיות המשותפות לכאורה לכלל חברי הקבוצה ולפיכך אין לאפשר למבקשים להגישה כתובענה ייצוגית; המבקשים לא הצביעו על כך, שבנסיבות התביעה דנן המבקש 1 יכול ומתאים לשמש כתובע ייצוגי וניכר, כי אין בידי מבקש זה כדי לנהל את עניינה של הקבוצה בדרך ההולמת, הטובה והיעילה ביותר כנדרש בסעיף 8 לחוק. עוד נטען, כי מבקש 1 נוהג בחוסר תום לב שעה שהוא אינו מפרט במסגרת בקשתו את הראיות המצויות לכאורה בידיו לביסוס התובענה וכי בהוראות התוספת לחוק לא ניתן למצוא תביעה היכולה להיות מוגשת בעת ובעונה אחת נגד הנתבעים ומשכך יש לדחות את בקשת התובעים על אתר.